ציורי צבעי המים של אהרון אפריל זוכים לשבחים על עומקם וזוהרם יוצאי הדופן, והם מוצגים לעיתים קרובות בתערוכות לצד ציורי השמן המרשימים שלו. בניגוד לתפיסה המקובלת כי ציורי מים חייבים להתבצע במהירות, אפריל הקדיש לעיתים קרובות זמן רב לעבודות אלו – לעיתים אף יותר מאשר לציורי השמן שלו – מה שאפשר להן עושר ומורכבות יוצאי דופן. מעמדו כצייר צבעי מים משמעותי אושר בעוצמה על ידי תערוכתו הבולטת בשנת 2002 במוזיאון מוסקבה לאמנות מודרנית.
במדיום רבגוני זה, אפריל חקר מגוון רחב של נושאים, כולל נושאים רוחניים עמוקים, נופים מעוררי השראה וקומפוזיציות אלגוריות מורכבות. הוא זכה לשבחים במיוחד על יכולתו החלקה לשלב אלמנטים פיגורטיביים ומופשטים בטקט מדויק, תוך הפגנת שליטה ניואנסית הייחודית לחזונו. המבקרים משבחים בעקביות את כישרונו יוצא הדופן בהעברת אור וגוונים עדינים של צבע, ומציינים כיצד ציורי המים שלו מעבירים "אור פנימי הנישא על ידי הפיגמנט עצמו" ו"צבעי המדבר הנמסים" המהפנטים. אפקט מעולה זה, שהושג בצבעי מים, נחשב לעיתים קרובות למעודן יותר משמן ללכידת הזוהר העדין, כמעט אתרי, של נופי דרום ישראל. יצירות מופת כמו "ערב שבת. אל הכותל המערבי" (1993) מהוות דוגמאות מובהקות, המציגות את "דיוקו המדהים" בתיאור מבנים ארכיטקטוניים ודמויות מורכבות בבהירות עוצרת נשימה.
אפילו בתוך "היצירות הריאליסטיות למדי או הריאליסטיות יחסית בעלות עלילה מובנת" מתקופתו הישראלית התוססת, ציורי הטבע הדומם של אהרון אפריל פעימו בעוצמה האמנותית הייחודית לו. קומפוזיציות אלו, המתארות לעיתים קרובות טבע דומם מסודר או סצנות מסטודיו שלו, הציגו את יכולתו יוצאת הדופן להחדיר לריאליזם עומק רגשי עמוק. דוגמה בולטת היא ציורו "פרחים על רקע לבן", שבו אפילו תיאור לכאורה פשוט של פרחים פורץ עם "פלטה פנטסטית, הבעה ותשוקה" האופייניים לו. זה מדגים שגישתו של אפריל לנושאים כמו פרחים, למרות שהיא נטועה בהתבוננות חדה, מעולם לא הייתה רק איורית. זו תמיד הייתה הזדמנות לשחרר את האנרגיה התוססת והצבע העשיר שאפיינו עמוקות את עבודתו המאוחרת בישראל.
