אפילו בתוך "היצירות הריאליסטיות למדי או הריאליסטיות יחסית בעלות עלילה מובנת" מתקופתו הישראלית התוססת, ציורי הטבע הדומם של אהרון אפריל פעימו בעוצמה האמנותית הייחודית לו. קומפוזיציות אלו, המתארות לעיתים קרובות טבע דומם מסודר או סצנות מסטודיו שלו, הציגו את יכולתו יוצאת הדופן להחדיר לריאליזם עומק רגשי עמוק. דוגמה בולטת היא ציורו "פרחים על רקע לבן", שבו אפילו תיאור לכאורה פשוט של פרחים פורץ עם "פלטה פנטסטית, הבעה ותשוקה" האופייניים לו. זה מדגים שגישתו של אפריל לנושאים כמו פרחים, למרות שהיא נטועה בהתבוננות חדה, מעולם לא הייתה רק איורית. זו תמיד הייתה הזדמנות לשחרר את האנרגיה התוססת והצבע העשיר שאפיינו עמוקות את עבודתו המאוחרת בישראל.
