סיפור חייו
אהרון אפריל (1932–2020) היה צייר ופסל ישראלי ייחודי, שמסעו האמנותי השתרע על פני עשרות שנים, תרבויות ותהפוכות היסטוריות.
נולד בוילקבישקיס, שהייתה אז חלק מברית המועצות (כיום ליטא), וילדותו התרחשה על רקע סערת מלחמת העולם השנייה. בשנות הארבעים גורשו אפריל ומשפחתו לסיביר, חוויה שעיצבה עמוקות את חזונו האמנותי. למרות קשיים אלה, הוא רדף אחר תשוקתו לציור, והצליח להגיע למוסקבה ללא אישור רשמי, שם למד אמנות בין השנים 1949–1951 בבית הספר לאמנות של מוסקבה לזכר שנת 1905; לאחר מכן נאלץ לחזור לסיביר כאשר השלטונות הסובייטיים פתחו במסע רדיפה אנטישמי המכונה "פרשת הרופאים". אפריל סיים את לימודיו בבית ספר לאמנות בעיר יקוטסק, והמשיך להתעניין בהיסטוריה על ידי השתתפות בהרצאות במכון פדגוגי מקומי. הזדמנות חדשה ללמוד במוסקבה נוצרה לאחר מותו של סטלין, והוא המשיך את לימודיו ב"אקדמיה לאמנויות יפות סוריקוב" בין השנים 1954–1960.
אפריל זכה להכרה רחבה בעולם האמנות הסובייטי, ערך תערוכות יחיד במוסקבה והשתתף בתערוכות קבוצתיות רבות. עם זאת, בשנת 1972, הוא קיבל החלטה משנת חיים להגר לישראל, והתיישב בירושלים. שם, הוא הפך במהרה לדמות מפתח בסצנת האמנות המקומית, שימש כיו"ר אגודת הציירים והפסלים בירושלים (1975–1976) ולאחר מכן כיו"ר כפר האמנים שא-נור (1991–1999). בנוסף לקריירה האמנותית שלו, הוא היה מחנך מסור, ולימד במוסדות כמו האוניברסיטה העברית, בצלאל, ואוניברסיטת חיפה בין השנים 1973–1983.
אף על פי שהיה גם פסל, הציור נשאר לב ליבה של עבודתו של אפריל. סגנונו שילב יסודות פיגורטיביים ואקספרסיביים, כאשר רבות מיצירותיו כללו נושאים מקראיים וסמליים. הוא עבד בעיקר עם שמן וצבעי מים, ויצר קומפוזיציות עשירות בצבע, טקסטורה ורגש. אמנותו הוצגה ברחבי העולם, עם תערוכות יחיד בצרפת, גרמניה, שוויץ, קנדה ורוסיה, כולל רטרוספקטיבות גדולות במוזיאון לאמנות מודרנית במוסקבה (2002, 2014) ובגלריית טרטיאקוב (2008).
תרומותיו של אפריל לעולם האמנות זיכו אותו בפרסים, ביניהם פרס ע"ש איש-שלום בעבור השפעתו על האמנות הישראלית (2001) וחברות כבוד באקדמיה הרוסית לאמנויות (2005). מורשתו ממשיכה להתקיים באמצעות ציוריו, השוכנים במוזיאונים יוקרתיים ובאוספים פרטיים, וכן בכתביו, כולל זיכרונותיו משנת 2016 "ביד נטויה וצבעים כנים". אמנותו של אהרון אפריל ממשיכה לרתק קהלים, ומציעה חקר מעמיק של היסטוריה, רוחניות וחוויה אנושית.
רזומה
חיים מוקדמים וחינוך (1932-1960)
- 1932: נולד בוילקבישקיס, ליטא. את שנותיו המוקדמות בילה באחוזת שאודינישקאי, רק שלושה קילומטרים מוורז'בולובו (קיבארטי), מקום הולדתו של האמן המפורסם יצחק לויטן.
- 1942, יוני: משפחתו גורשה לסיביר. את השנה הראשונה בילו באזור אלטאי, ולאחר מכן עברו מעבר לחוג הארקטי, לגור בכפרים קרסטי וקאזאצ'ה על נהר יאנא.
- 1947: סיים בית ספר תיכון ביאקוטסק, בירת יאקוטיה.
- 1949-1951: למד בבית הספר לאמנות "לזכר 1905" במוסקבה.
- 1951: גורש ליאקוטיה בפעם השנייה, זמן קצר לפני "פרשת הרופאים" הידועה לשמצה.
- 1951-1954: עבד והמשיך את לימודי האמנות ביאקוטסק. סיים את בית הספר לאמנות ביאקוטסק ולמד בקורס בהתכתבות במחלקה להיסטוריה במכון הפדגוגי.
- 1954-1960: למד במכון סוריקוב לאמנות היוקרתי במוסקבה.
קריירה אמנותית בברית המועצות (1958-1972)
- 1958-1972: השתתף באופן פעיל בתערוכות אמנות במוסקבה, ברפובליקות שונות של ברית המועצות, בתערוכות כלל-ארציות ובתערוכות בינלאומיות.
- 1961: הצטרף לאיגוד האמנים של מוסקבה.
- 1967: יצא למסע ימי משמעותי להודו ולמזרח התיכון על סיפו ה"מצנסק", חוויה שהשפיעה רבות על עבודתו המאוחרת.
חיים ואמנות בישראל (1972-2020)
- 1972: עלה לארץ, ועבר להתגורר בירושלים, ישראל.
- 1973-1974: הפך לחבר בהנהלת אגודת הציירים והפסלים, ירושלים.
- 1973-1983: הקדיש את זמנו להוראת ציור, רישום וקומפוזיציה באוניברסיטת חיפה, בבית האמנים בירושלים, באוניברסיטה העברית בירושלים ובבצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים.
- 1975-1976: כיהן כנשיא אגודת הציירים והפסלים, ירושלים.
- 1975-1977: הוזמן וביצע שני ציורי קיר משמעותיים בירושלים.
- 1980: טייל רבות באיטליה, צרפת וספרד, חוקר לעומק את האמנות והתרבות של מדינות אלו.
- 1982: שימש כשגריר הסוכנות היהודית ברומא.
- 1986-1992: עבד במועדים שונים ולמשכי זמן שונים (בין חודשיים לשנים עשר חודשים) ב"סיטה אינטרנסיונל דז אר" בפריז.
- 1987: הצטרף לקבוצת אמנים יהודים מברית המועצות להקמת כפר האמנים בשא-נור.
- 1991-1999: עמד בראש הנהלת כפר האמנים שא-נור, שם נבנו תחת הנהגתו עשרים ושמונה סטודיואים ואולם תצוגה-גלריה.
- 2001: זכה בפרס קרן איש-שלום, ירושלים, על 'תרומתו יוצאת הדופן לפיתוח האמנות'.
- 2002: קיבל מדליה מהאקדמיה הרוסית לאמנויות בעקבות תערוכתו עטורת השבחים 'שלושים שנה אחרי' במוזיאון לאמנות מודרנית במוסקבה.
- 2005: נבחר לחבר כבוד באקדמיה הרוסית לאמנויות, עדות למורשתו המתמשכת.
- 2020, 14 בפברואר: נפטר בירושלים, ישראל.
תערוכות
43 מיצירותיו של אהרון אפריל מוצגות במוזיאונים שונים ברחבי העולם.
תערוכות יחיד:
- 1963 משרד המערכת של המגזין 'יונוסט'. מוסקבה.
- 1970 'מעבר לשבעה ימים'. בית ידידות העמים. מוסקבה.
- 1972 תיאטרון ירושלים. ישראל.
- 1973 אודיטוריום חיפה. חיפה, ישראל.
- 1973 אודיטוריום מאן. תל אביב, ישראל.
- 1975 בית האמנים. ירושלים, ישראל.
- 1975 ספרייה ציבורית. מונטריאול, קנדה.
- 1975 היברו יוניון קולג'. בוסטון, ארה"ב.
- 1976 המוזיאון לאמנות מודרנית. אילת, ישראל.
- 1977 אודיטוריום חיפה. חיפה, ישראל.
- 1979 בית האמנים. ירושלים, ישראל.
- 1979 גלריית שרה קישון, תל אביב, ישראל.
- 1981 גלריה סלאביה. ברמן, גרמניה.
- 1983 בית האמנים. ירושלים, ישראל.
- 1983 גלריה רוזנפלד לאמנות עכשווית. תל אביב, ישראל.
- 1983 מוזיאון מונסטר לנדס. מונסטר, גרמניה.
- 1984 גלריית שרה קישון, תל אביב, ישראל.
- 1984 בזל קונסטמסה (יריד אמנות). בזל, שוויץ.
- 1985 גלריה בינט. יפו, ישראל.
- 1986 גלריה ויטה. ברן, שוויץ.
- 1987 גלריה אטיין דה קוזאן. פריז, צרפת.
- 1988 גלריה אטיין דה קוזאן. פריז, צרפת.
- 1988 אודיטוריום חיפה. חיפה, ישראל.
- 1990 גלריית שרה קישון, תל אביב, ישראל.
- 1990 גלריה אטיין דה קוזאן. פריז, צרפת.
- 1995 סלון שאגאל. בית צרפת-ישראל. פריז, צרפת.
- 1998 גלריה אטיין דה קוזאן. פריז, צרפת.
- 2000 גלריית שרה קישון, תל אביב, ישראל.
- 2002 המוזיאון לאמנות מודרנית של מוסקבה.
- 2008 רטרוספקטיבה, גלריית טרטיאקוב הממלכתית, מוסקבה, רוסיה.
- 2014 "מציאות לא מודעת", המוזיאון לאמנות מודרנית, מוסקבה.
תערוכות קבוצתיות:
- 1953 תערוכת אמנים מיקוטיה. מוזיאון יקוט לאמנויות יפות.
- 1957 תערוכה שלישית של אמנים צעירים. אולם התצוגה בקוזנצקי מוסט, מוסקבה.
- 1958 תערוכה רביעית של אמנים צעירים. אולם התצוגה בקוזנצקי מוסט, מוסקבה.
- 1958 תערוכה כלל-ארצית של אמנים צעירים. היכל התצוגה המרכזי מנז'. מוסקבה.
- 1959 תערוכה חמישית של אמנים צעירים. אולם התצוגה בקוזנצקי מוסט, מוסקבה.
- 1959 Diplom und Studien Werke (עבודות דיפלומה ולימודים). טירת פילניץ, דרזדן, גרמניה.
- 1960 תערוכת אמני מוסקבה. היכל התצוגה המרכזי מנז'. מוסקבה.
- 1961 תערוכה שישית של אמנים צעירים. אולם התצוגה בקוזנצקי מוסט, מוסקבה.
- 1961 'מוסקבה – בירה'. היכל התצוגה המרכזי מנז'. מוסקבה.
- 1962 תערוכה כלל-ארצית של אמנים צעירים. מוזיאון פושקין לאמנויות יפות, מוסקבה.
- 1962 תערוכת אמנים צעירים בפסטיבל הנוער העולמי. הלסינקי, פינלנד.
- 1962 'שלושים שנה למוסך' [איגוד האמנים של מוסקבה]. היכל התצוגה המרכזי מנז'. מוסקבה.
- 1965 'על משמר השלום'. היכל התצוגה המרכזי מנז'. מוסקבה.
- 1966 תערוכת אמנות בפסטיבל הנוער העולמי. בודפשט, הונגריה.
- 1967 'ספורט באמנות'. היכל התצוגה המרכזי מנז'. מוסקבה.
- 1968 תערוכה נודדת של אמנים סובייטים ברחבי ברית המועצות.
- 1971 'אמנים לספורט'. מרכז הספורט לוז'ניקי, מוסקבה.
- 1973 'אמני ישראל'. בית האמנים, ירושלים, ישראל.
- 1973 'אמני ישראל'. מרכז ברונפמן לאמנויות, מונטריאול, קנדה.
- 1978 פסטיבל אמנות ישראלית. טורונטו, קנדה.
- 1986 בזל קונסטמסה (יריד אמנות). בזל, שוויץ.
- 1986 'חתך שלוש'. בית האמנים, ירושלים, ישראל.
- 1988, 1990, 1991, 1994-1997 תערוכות אמני מושבת סנור. סנור, צפון השומרון, ישראל.
- 1989 פסטיבל האמנות של ירושלים: חודש של ציור ופיסול ישראלי.
- 1990 פסטיבל האמנות של ירושלים: חודש של אמנויות ישראליות.
ביבליוגרפיה
אלבומים וספרים נבחרים
- "שיר השירים" – אהרון אפריל, קטלוג תערוכה עם מבוא מאת פליקס רוזינר (ירושלים – תל אביב, 1982).
- "אהרון אפריל", קטלוג תערוכה ב"גלריה רמברט" עם מבוא מאת ז'אן בולאק (פריז: גלריה רמברט, 1995).
- "אהרון אפריל", קטלוג תערוכה במוזיאון המוסקבאי לאמנות מודרנית, עם מבוא מאת מתי פישר (מוסקבה: MOMMA, 2002).
- "אהרון אפריל", קטלוג לתערוכת "רטרוספקטיבה" בגלריית טרטיאקוב עם מבוא מאת מרינה גנקין (מוסקבה, Scanrus 2007).
- "לאהוב זה תמיד קלאסיקה…" מאת אהרון אפריל וגלינה פודולסקי, ירושלים 2012, ISBN 978-965-7129-71-5.
- "דיפטיך גורלות" מאת גלינה פודולסקי ואהרון אפריל, ירושלים 2013, ISBN 978-965-7621-00-4.
- "ביד חזקה ובצבעים כנים (זיכרונות אמן)" מאת אהרון אפריל, ירושלים 2016, ISBN 978-965-7705-08-7
פרסים
- 2001 – פרס איש-שלום, הוענק על ידי עיריית ירושלים על תרומה משמעותית לאמנויות.
- 2005 – חבר כבוד באקדמיה הרוסית לאמנויות, מוסקבה, רוסיה.
