Aharon April      Аарон Априль
 
Home  |  4 MOVIES  |  OIL PAINTINGS  |  WATER COLORS
 
Born in 1932, Lithuania.
Childhood and adolescence spent in Siberia (deportation).

Studies:
Moscow "1905" Art School
1954-60 Surikoff Art Academy (Moscow).

1958-72 Exhibitions in USSR (two personal exhibitions in Moscow) as well as outside its frontiers

Since 1972, lives and works in Jerusalem, Israel.

1975-76 Chairman of the Jerusalem artists and sculpturs asosiatiom Regular personal exhibitions in Israel, North America, Germany, Switzerland, France, Russia.
1972-83 Teaching art for in Haifa and Jerusalem Universities and Bezalel Art Academy
1991-99 Manager of Sanur Artists' Village.
2001- Recipient of Jerusalem Ish- Shalom Fund "For special contribution to the development of art".

2002 Exhibited in Moscow Museum of Modern Art, "After 30 Years"

2005 Elected as honorary member of the Russian Academy of Fine Arts

2009 Exhibited in State Tretyakov Gallery - Retrospective


2014 Exhibition "Unconscious reality", Moscow Museum of Modern Art (MMOMA)

43 works of Aharon April are in various museums in the world.
 
Aharon April - Аарон Априль - אהרון אפריל
Articles & Art
(click on the title to read
נא ללחוץ על כותרת של הכתבה)
התחרות עם האור - עיתון Culture

לפתור את החידה - תערוכתו של אהרון אפריל

ААРОН ИЗ КОВЧЕГА - ЛЕХАИМ

Монолог об Аароне Априле - ТРЕТЬЯКОВСКАЯ ГАЛЕРЕЯ ХУДОЖНИК О ХУДОЖНИКЕ
A Monologue about Aaron April - The Tretyakov Gallery | Artists On Artists

Неосознанная реальность Аарон Априль: тридцать лет спустя - Культура Портал

Отгадай загадку. Выставка художника Аарона Априля -

Синяя птица Априля -

Состязание со светом Ретроспектива Аарона Априля в Третьяковке - Культура Портал

 
 
התחרות עם האור
יוגראף קונצ'ין עיתון Culture


התערוכה הרטרוספקטיבית של ציוריו ורישומיו של הצייר אהרון אפריל אשר נפתחה באולמותיה של הגלריה הממלכתית לאומנות ע"ש טרטיאקוב, בקרימסקי ואל, מוסקבה, אינה כלל ועיקר בעלת מימד אחד בלבד. היא יכולה להיות מחולקת לשני חלקים שונים ואף מנוגדים זה לזה -- לחלק "הסובייטי" ולחלק "הישראלי", כמו, למעשה, גם את תולדות חייו של הצייר: לפני 1972 , שנת עלייתו לישראל, ואחריה. אז השתנו חייו ויצירתו באופן חד ודרסטי. אך הוא מורגל מאז ומתמיד בפיתולים חדים ותלולים.

Dreams of stones. 2009


אהרון אפריל נולד בשנת 1932 בעיר וילקווישקיס, ליטה ואת שמת ילדותו בילה באחוזת משפחתו שיודינישקיאי הנמצאת במרחק של שלושה קילומטרים ממנה נולד בזמנו צייר רוסי דגול, יצחק לויטן, דבר אותו מציין אפריל בכל מאמר ביוגראפי שלו, עם זאת, "קרבה גיאוגרפית" זו לא השפיעה כלל ועיקר על יצירתו של אפריל. ביוני 1941, עם פרוץ מלחמת ברה"מ-גרמניה, משפחתו הוגלתה ע"י השלטונות למחוז אלטאי, ומאוחר יותר לעבר חוג הקוטב הצפוני, לכפר נידח על גדותיו של הנהר יאנה, דבר שקרוב לודאי הציל את אהרון אפריל מן השואה. את חוק לימודיו בבית ספר כללי סיים אפריל ביאקוטסק, בירת מחוז יאקטיה, ואילו את חינוכו האמנותי קיבל ב"בית ספר לאמנות על שם "1905 ". ומאוחר יותר, באקדמיה לאמנות על שם הצייר סוריקוב במוסקבה. בין שתי "האוניברסיטאות", בשנת 1951, ערב "משפט הרופאים" הידוע לשמצהו הוגלה בפעם השניה ליאקוטיה.
    
    בהקשר תקופתי, אך בעיקר על פי נושאי יצירתו של תקופתו המוקדמת של התפתחותו של אפריל, אפשר לשייך אותו ל"תנועת שנות ה-1960" על אמנותם בעלת טעם חזק של "הפרדויז'ניקים". אלה הם הציורים המסורתיים האופייניים לאותה תקופה: "על אדמת הבתולין", "מנוחת הצהרים של הטרקטוריסט", "הדייגים".. עם זאת, "ההוצאה להורג ביריה" משנת 1961, אשר הציגה את המציאות ה"גולגית" האסורה.באותם הימים להצגה, הרשימה מאד את הצופים. לציור זה חייב אהרון אפריל את אשר הקהל בפעם הראשונה שם לב אליו כאל צייר מבטח ובעל עוז ואומץ לב ציבורי. עכשיו נמצאת תמונה זו ב"יד ושם" בירושלים.
    אהרון אפריל עלה לישראל בשנת 1972 , ומיד יצא קדימה אל השורה הראשונה של ציירי המדינה. הוא נבחר לשמש יו"ר אגודת הציירים והפסלים, פעל בארגונים וקרנות אמנותיים וחברתיים ישראליים ובינלאומיים, מלמד ציור במכללות שונות. הוא עבד גם בחוץ לארץ (פריז) והציג בתערוכות יחיד בישראל, גרמניה, צרפת, שווייץי קנדה וארה"ב. גם ברוסיה נתקבל כשווה בין השווים בקהיליה האמנותית. בשנת 2002 נערכה תערוכתו במוזיאון של האמנות בת זמננו, ואילו ב-2005 הוא נבחר לחבר כבוד של האקדמיה לאמנות של רוסיה. אות נוסף של כבוד וחיבה לאהרון אפריל היא תערוכתו הנוכחית בגלריה ע"ש טרטיאקוב.
    בתערוכה מוצגים כמאה מציוריו וצבעי מים של האמן, פרי חמישים שנות עמל האחרונות, בחלקם עדיין ברוסיה ובחלקם הגדול - בישראל. שני חצאים בלתי שרוים אלה אינם ניתנים לשום איחוד או זיהוי. הם זרים איש לרעותו לחלוטין הן בסגנונם והן ובעיקר בתפישת העולם. אז, בסיביר, ביאקוטיה, במוסקבה היה צייר אחד. עכשיו הוא שונה ממנו עד לא היכר - צייר אחר, צייר זר, לא קשור בשום קשר לתקופה הסובייטית, אף לא בזיכרונות נוסטלגיים. העבר נמוג, הכל נשכח, כאילו אהרון אפריל נאלץ ב-1972 להתחיל את הכל מהתחלה, מאפס. את חייו ואת יצירתו. הדבר היחיד שנשאר זוהי האסכולה האיכותית המשובחת של אקדמיה ע"ש סוריקוב.
    אהרון אפריל החדש, הישראלי מדהים בכוח ציורו הרבגוני כל כך, האנרגטי, החושני, המרשים כל כך. צבעיו עוצמתיים, רב היקפים על כל גווניהם העדינים ביותר ועל כל הניגודים שבהמ, בעמידתם זה לצד זה ובהתנגשותם של כתמי צבע אלה מול אלה. כל זה כובש ושובה את הצופה, מקסים אותו, מאלץ אותו להתפעל ולהתרגש.
    מה הם נושאי יצירותיו? ממבט ראשון די קשה לקבוע. על פי שמותיהם, אחדים מהם כאילו לקוחים מן התנ"ך. אחדים מוקדשים לנושאים כלל אנושיים ואף לנושאים יום-יומיים.
אך מה הההבדל בין היצירות "שיר השירים", "לוט ובנותיו", יילידתו של שיר", "קין והבל", ויצירות כמו "תפילה", "התעוררות", "אחרי נשף מסכות", " הסוס השחור", "משהו אודות אבות אבותינו", ו"ימי חרדה". כל אלה, ויהיו בצבע מים או בשמן, ניתן בכל זאת לאחד אותם בציור אחד מופשט פוטוריסטי "המציאות גבלתי מודעת" (1994 ),
לא דמויות ועצמים ריאליים (ויהיו מובחנים אף בקושי) שולטים בציוריו של אפריל, אלא סערת צבע והתרשמותו החזקה ביותר מתפישת היקום והאדם הצבעונית. הציורים הם כה רב משמעותיים במובן צבעוני-צורתי, פניהם כה רבות וכלתי ריאליות, עד שהם מתאימים לכותרות שהצייר נתן להם, ואף לעשרות כותרות אחרות אותם יאמץ הצופה לעצמו על פי תחושותיו.
בתערוכה מציג אהרון אפריל גם יצירות ריאליסטיות, כמו "המשפחה", "ערב שבת", "מתכנסים ליד הכותל", "מצפים ליורש", "בית ירושלמי", "פרחים בלבן", דיוקנות של קרוביו, נופי ישראל. אבל גם כאן - התפרצויות פנטסטיות של צבע, שפע של גוונים, סערה, השתוללות, ושוב מוצא הצייר את עולמו המיוחד, משמעותו ויעודו -- בפאלטה שלו העשירה.
אהרון אפריל עצמו מסביר את שגעונו הצבעוני כך: "ירושלים התברכה באור יחיד במינו, שהוא לפעמים אף קשוח למדי. אור זה מתערב באופן פעיל בציור... כאן בירושלים האור הורג לפעמים את הצבע. לא קל להבחין במציאות הנסתרת מאחורי האור הזה. מטרתי - לנצח בתחרות עם האור."
למען האמת, איני בטוח אם הצייר אמנם ניצח את "האור הירושלמי היחיד במינו" הזה, משום שהאור הזה נמצא בצייר עצמו ומהווה את מהותה ועיקרה של אמנותו. כאן שום ניצחון איננו אפשרי. אור כזה וצבע כזה אי אפשר לנצח. והשאלה היא - האם נחוץ?!
אני מכיר את אהרון אפריל זה ארבעים שנה. אני מתפעל מאמנותו העכשיוית. אני מתפעל מעוז נפשו ומהמתנה שניתנה לו - הכח להתגבר על עצמו. אני שמח לפגוש אותו שוב.





 
Contact: